רפואה בעולם המודרני
רפואה בעולם המודרני
– מידע ועדכונים –
ד"ר אהוד מירון סבור כי עולם הרפואה מהווה המחשה מדהימה לכוחם של הקידמה, הטכנולוגיה והמחקר המדעי: בסוף המאה ה-19, תוחלת החיים הממוצעת עמדה על 40 שנים. כיום? קרוב ל-80, כלומר כמעט כפול בתוך קצת יותר ממאה שנים. הקפיצה הנחשונית הזאת התרחשה במידה רבה הודות לטיפולים ופיתוחים ששינו דרמטית את עולמנו, כגון צנתורים, אנטיביוטיקה, בדיקות הנשענות על טכנולוגיה כמו MRI, רנטגן, CT וכדומה. מעבר לכך, קפיצה זו התרחשה גם הודות להורדת העלויות של בדיקות רפואיות שונות והנגשתן לכלל האוכלוסייה, הקפדה על היגיינה בבתי חולים (מה שהפחית תמותת תינוקות, שגררה את תוחלת החיים הממוצעת כלפי מטה), שיתוף מידע רפואי בין מערכות רפואה שונות ועוד.
למרות ההתקדמות המונומנטלית שנעשתה בתחום הרפואה בתקופה לא ארוכה יחסית של 150 שנים לערך, נראה שאנו רק בקצה הקרחון מבחינת הפוטנציאל האפשרי לשינוי: שילוב האינטרנט בעולם הרפואה מאיץ את ההתקדמות של השדה הרפואי, בקצב שעבר לא ניתן היה לחלום עליו. עם זאת, לפי ד"ר אהוד מירון, נראה שהשינויים הם כה מהירים, עד שהם גרמו לפנטז על גבולות חדשים לעולם הרפואה: עולם ללא רופאים. למשל, כבר היום גוגל ופייסבוק יכולים לאסוף עלינו מידע (באמצעות קריאת ההודעות והמיילים שלנו), כך שאלגוריתמים יכולים לאתר התפרצות של מגפה, עוד בטרם היא נקלטת על ידי ומאובחנת על ידי מערכת הבריאות. כלומר, אם נתעלם לרגע מהפגיעה החמורה בפרטיות שלנו, מערכת הבריאות תוכל למנוע התפשטות תחלואה של מגפות, ובכך ליישם עיקרון של רפואה מונעת, מגמה שמתחזקת מאוד בשנים האחרונות.
האזינו להסבר של ד"ר אהוד מירון על תפקיד ניהול רפואי:
מעבר לכך, למרות שרופאים על פניו הם אנשים חכמים ומשכילים, גם הם מוגבלים ביכולות עיבוד הנתונים שלהם. משום כך, נראה שלא ירחק היום שבו ביצוע אבחנה מבדלת יבוצע על ידי מחשבים אשר מסוגלים לקחת בחשבון עשרות אלפי משתנים ונתונים, ויפיקו אבחנה רפואית בצורה יעילה יותר וטובה יותר מהגבול העליון אליו יכולים להגיע הרופאים האנושיים. עם זאת, לפי דוקטור אהוד מירון, למרות שעל פניו נראה שמדובר בתרחישים סבירים ואפשריים, עבודתו של הרופא אינה מסתכמת באיסוף הנתונים האבחנתיים. מעבר להם, ישנו גם תהליך של מתן משקל לממצאים נוספים, לא רק בפן המספרי אלא גם בהתייחס לנבדק או המטופל הספציפי.
לפי ד"ר אהוד מירון, כאשר אנו מפנטזים על עולם הרפואה העתידי, אנחנו לא סתם מפנטזים על רופאים יעילים יותר, אלא על בריאות מושלמת וחיים ארוכים (אולי אף אינסופיים). נראה שאימצנו מחשבה מודרנית, לפיה לכל בעיה יש בהכרח פתרון, וגם בעיות הבריאות שלנו נתפסות בתור באג במערכת ולא כמאפיין אמיתי של חיינו. נראה שאנו מפנטזים במידה מסוימת על חיי נצח: אנו נוטים להפליג ולחשוב שהוודאות והפתרון נמצאים ממש בטווח הנגיעה שלנו. עם זאת, לפי דוקטור אהוד מירון, העולם האמיתי, הטבעי, שנמצא מעבר לעולמות המלאכותיים שהאדם יצר, הוא עולם של אי-ודאות.
הרפואה – מהיותה תחום מדעי – עוסקת באי-ודאות. כפי שניסח הפילוסוף של המדע קרל פופר, היפותזה מסוימת היא מדעית, אם היא עומדת בעיקרון ההפרכה, כלומר, אפשר לבחון אותה ולראות אם היא מתממשת או לא. לא ניתן להגיע לאמת האבסולוטית, אלא מדובר באידיאל שאפשר לשאוף אליו. בהתאם לכך, לא נוכל לפתור כל שאלה, למרות שאנחנו ממש רוצים. כל שנוכל, הוא להתקרב לפתרון. המשמעות של הדבר הזה, לפי ד"ר אהוד מירון, הוא שעלינו להיאלץ לחיות כמטופלים בעולם של אי ודאות. כפי שאמר סוקרטס, "כל מה שאני יודע הוא שאינני יודע": לא נוכל לדעת הכל, וזה פשוט המצב. עם זאת, הבעיה היא שמטופלים פשוט מתקשים פסיכולוגית לתפוס את המצב הזה: מטופלים לא אחת שואלים שאלות בסגנון "מה הכוונה ב-60% הצלחה של טיפול? מה הכוונה בסיכון של 1 ל- 4?". הם מבינים ולא מבינים בו זמנית, ומתקשים לעכל מצב המבוסס על אי-ודאות וסטטיסטיקה.
מה שמחזיר אותנו בסופו של דבר לשאלה המקורית – האם ניתן להגיע לוודאות בעולם הרפואה? אולי כאשר כל ההבנה שלנו את עולם הטבע תשתנה עד כדי כך שלא יתקיימו יותר מושגי אי-ודאות, לא בפיזיקה ולא ברפואה. אנחנו עוד לא שם. משום כך, לפי דוקטור אהוד מירון, התחליף לרופא באמצעות מכשור עוד רחוק מאוד: מטרתו של הרופא היא לא רק לאבחן את המטופל, אלא גם לשם האינטראקציה של מטופל עם מטפל, אותו מימד שאנחנו כבר כיום מבכים אותו על הדעיכה שלו בתוך האינטראקציה הטיפולית. המטופל רוצה אמנם ודאות, אך זו לא קיימת. עם זאת, מה שהוא יכול לקבל, והוא באמת צריך, הוא יד המושטת לעזרה ותמיכה. הצורך באינטראקציה האנושית כדי לא ללכת לאיבוד בתוך מחלה או סבל או כאב, הוא צורך אמיתי המשפיע על איכות הטיפול, משהו שלא ניתן להחליף באמצעות הטכנולוגיה.
© כל הזכויות שמורות לאהוד מירון 2022 | מפת האתר