אחת הבשורות החשובות בשנים האחרונות בעולם הרפואה, היא הנושא של רפואה מרחוק. כמעט בכל מדינה מערבית קיימת כיום רפואה מרחוק במימון ציבורי, המיושמת על ידי קופות החולים שונות. עם זאת, במרבית המדינות טרם הדביקו את קצב הטכנולוגיה, והספיקו לחוקק חוקים המסדירים את הנושא.
ד"ר אהוד מירון: "לאחרונה פרסמה הרשות להגנת הפרטיות נייר עמדה ביחס לנושא של רפואה מרחוק. אף על פי שמדובר במסמך שהובא להערות הציבור והוא מאוד ראשוני, אפשר לראות ממנו את האתגרים המציבה רפואה מרחוק על נושא הפרטיות שלנו. הרי זה ברור שרפואה מרחוק מציעה יתרון עצום בחיסכון במשאבי ציבור, זמן, נוחות ועוד. עם זאת, אנחנו בעצם מזינים את המידע הרפואי, שהוא המידע שנחשב בדרך כלל לרגיש והפרטי ביותר, לכלים דיגיטליים פרטיים. הסכנה היא זליגה של המידע הזה לגורמים עוינים, למשל על ידי השתלטות של האקרים על השרתים בהם המידע מאוחסן וכדומה".
"לפי הרשות", אומר ד"ר אהוד מירון, "כל בעלים של מאגר מידע כזה, יצטרך לעמוד בכל מיני דרישות: לבדוק שהוא לא אוגר מידע עודף ולא נחוץ, למנות אחראי בטחון מידע, לעמוד בנהלים כאשר הוא מבצע התקשרות עם ספקים חיצוניים, להקפיד על כללי אבטחת מידע במכשירים המשמשים לביצוע פגישות רפואיות מרחוק ועוד כל מיני הוראות, שנועדו לשמור על הפרטיות שלנו. עם זאת, אני סבור שלא צריך להגזים עם ההוראות הללו, כדי לא לשפוך את התינוק עם מי האמבט".
