חברות רבות עוסקות היום בשאלת היישום של בינה מלאכותית בתוך שטחי הרפואה.
מדובר על שימוש בבינה מלאכותית בתוך בתי החולים, קופות החולים ושימוש במאגרי מידע גדולים שעליהם אפשר להפעיל את שימוש הבינה המלאכותית כדי לנסות ולמצוא דפוסים שיכולים לכוון אותנו מבחינת רפואה מונעת, איתור תחלואה, מתן תשובות לשאלות אבחנתיות וכד'.
אנחנו רואים כיצד השימוש בבינה מלאכותית שיפר במידה רבה את היכולת של פיענוח תשובות רדיולוגיות: תשובות של בדיקות רנטגן, CT וכד' וזאת מכיוון שיכולות הדיוק שלהן טובות יותר מאשר היכולת של העין האנושית לזהות פרמטרים ואבחנות בתוך הנתונים האלה.
יחד עם זאת אנחנו לא יודעים עדיין לומר בוודאות מה יהיה תפקידה בכל אחד ואחד משטחי הרפואה.
אנחנו יכולים בהחלט לראות ולמצוא את החשיבות שלה במחקר, בעיבוד הנתונים, בניבוי דפוסי תחלואה ועוד, למרות שהניסיון עם הקורונה לא היה כזה מוצלח.
הבינה המלאכותית לא יכלה לחזות מחלה חדשה כמו הקורונה וגם במידה רבה לא יכלה לתת מענה לדפוסים השונים שראינו של התחלואה ושל ההתפשטות כפי שהיינו רוצים לקוות שהיא מסוגלת. אז אם יש מחלה חדשה שמתנהגת באופן קצת שונה אז לא תמיד אפשר לקבל תשובה באמצעות הבינה המלאכותית על איך תתנהג המחלה הזו.
התחזיות השונות מדברות גם על שימושים בפיתוח של ידע חדש במקום של הגנטיקה. בעולם הגנטיקה יש הרבה מאוד מקום לשימוש בבינה מלאכותית, שוב על הבסיס היכולת של איסוף נתונים בכמות גדולה (הביג דאטה).
זאת אומרת אם אנחנו אוספים את כל הנתונים הגנטיים של אוכלוסייה מאוד גדולה אנחנו יכולים למצוא שם דפוסים גנטיים שיכולים לסייע לנו באבחון הגנטי ובאיתור מוקדם של מצבים.
